עברו כמה שנים טובות מאז הפעם האחרונה שכתבתי לך והסכמתי שכולם ישמעו. יכול להיות שקיוויתי שאם לא אכתוב הזמן יעצור, יתחשב קצת, שמישהו יתקשר ויגיד לי שטעה או שאחד החלומות שאתהמופיע בהם יפרוץ את קרום השינה ויכנס לעולם

אחת מהנבואות בספר יחזקאל פותחת באלו המלים: "ויהי דבר ה' אליי לאמור: בן -אדם, הנני לוקח ממך את מחמד עיניך ...." ומכיוון שאני כופר בקיומה של אותה ישות- שהרי אם ישנה ,היכן היא?- והרי אתם יודעים מי הם שלקחו מאתנו את מחמד

איתי שלי,  אני מדברת עליך במסגרת מפגשים בצבא בערך פעם בחודש, בהרצאות שמתחילות בסיפור על אבא  ועליך, ומסתיימות בשיחה על אחריות פיקודית, על הגדלת ראש, על הדרך להימנע מהתנהלות כושלת ומסוכנת כמו זו שגרמה למותך לפני 15

איתי   עבר המון ,המון זמן…ולפעמים נדמה לי שאולי לא , משהו בתחושת הזמן משתבש. כשפגשתי את רותי לפני חודש וחצי בערך , בסיבוב בשכונה שלנו והיא העלתה את המספר 15, לא הצלחתי לקשר בין הדברים לרגע.. ואז כשנשלחה ההודעה