אזכרה רביעית, אוגוסט 2010
סבתא אתי
אזכרה לאיתי.
איתי נכדי הבכור והאהוב,
ארבע שנים חלפו מאז הלכת מאיתנו, שנים של עצב, דמעות ובעיקר געגועים. כולנו ממשיכים בחיים, מתבגרים ואחיך ובני דודתך גדלו וכל אחד מהם מתכנן את עתידו. מדי פעם אני חושבת, אילו היית
להספד במלואו >>
איתי נכדי הבכור והאהוב,
ארבע שנים חלפו מאז הלכת מאיתנו, שנים של עצב, דמעות ובעיקר געגועים. כולנו ממשיכים בחיים, מתבגרים ואחיך ובני דודתך גדלו וכל אחד מהם מתכנן את עתידו. מדי פעם אני חושבת, אילו היית
רותי
חודש אוגוסט המסוייט מגיע, עם החום הבלתי נסבל והלחות והזיעה, ממש לא מתאים לשום פעילות ובטח לא לאזכרה. מי יכול בחום הזה לעמוד כאן בבית הקברות. איך אפשר לדאוג לצמחים שיראו רעננים, איך אפשר להלחם בנמלים וביתושים, ומה יהיה אח"כ
להספד במלואו >>
אזכרה חמישית, אוגוסט 2011
דנה
הלוואי והייתי מצליחה להביא לידי ביטוי בכתב או במילים את מה שאני מרגישה. כבר חמש שנים אני מתיישבת ליד המחשב כחודש לפני האזכרה ומנסה לכתוב לך או עלייך או סתם כל מיני מחשבות שעוברות לי בראש. תמיד זה מסתכם בעמוד וורד אחד
להספד במלואו >>
ריבי
עם כל שנה חומו של חודש אוגוסט מעיק יותר
מעלה תחושות של אי נוחות ולא רק בגלל ההזעה והעייפות
אלא תחושה של חוסר אונים ואזלת יד.
עם כל שנה חום אוגוסט נעשה קשה יותר וכבד יותר,
משאיר אותך, איתי צעיר ויפה בן 18,
להספד במלואו >>
מעלה תחושות של אי נוחות ולא רק בגלל ההזעה והעייפות
אלא תחושה של חוסר אונים ואזלת יד.
עם כל שנה חום אוגוסט נעשה קשה יותר וכבד יותר,
משאיר אותך, איתי צעיר ויפה בן 18,
להספד במלואו >>