איתי,
חודש בלעדיך, רק המחשבה אז על פרק הזמן הזה פחות או יותר כשהיית אמור להיות עם בן בארה"ב שיגעה אותנו.
כמה דיברנו על הגעגוע ועל הנסיעה לשדה התעופה איתך הלוך וחזור כדי לא לפספס רגע מיותר איתכם- איתך.

החודש

סבא, סבתות, רותי, גיא, דנה, מאי, משפחה, בוגרים יקרים, בינה יקרה, חברי הנהלה ולצוות בית הספר,

בפעם האחרונה בה הייתי בערב ברחבת החטיבה העליונה- חילקנו תעודות הצטיינות לתלמידים שממוצע הישגיהם הלימודים היה גבוה מ-95. איתי

איתי מחמל ליבי, נכדי האהוב,
איך ניתן בכלל לבטא במילים את השבר הנורא, את העולם שחרב בחטף בהגיע הידיעה המרה.
רק לפני חודש עזבת את הבית ואתה עדיין בן 17. יצאת בתקווה גדולה לקראת תחילתו של פרק חדש בחייך ובעיקר לקראת הגשמת

איתי נכדי הבכור, עלם חמודות שהלכת טרם זמנך.
את אביך מוטי לא הכרת פיזית, אך גדלת על הסיפורים עליו שרותי ספרה לך.
כולנו עטפנו אותך בחום ואהבה וגם מאיתנו שאבת מידע אודות מוטי.
בשיחותיך עם סבא בני, שאלת איזה ילד היה