אזכרה ראשונה, אוגוסט 2007
סבתא אתי
איתי שלנו. עלם חמודות, חכם, מוכשר, בהיר מחשבה, ספורטאי מחונן והוגן, יפה תואר להלל, מלא קסם, אופטימיסט מושבע, עיניים מחייכות, חיוך כובש, צחוק סוחף ומתגלגל, זרועות ארוכות פרושות לרווחה ומוכנות לחיבוק גדול, אהוב על כולם, אוהב
להספד במלואו >>
רותי
היה לי ילד. ילד שגדל בתוכי ונולד מאהבה ענקית. ילד פלא שגרם לי לרצות להמשיך לחיות ולחייך גם בימים שחורים. ילד שהקסים עוד כתינוק את כל מי שראה אותו, שגדל והפך להיות כל מה שניתן לבקש.
היה לי ילד שסיפר לי כמעט הכול, שיתף אותי
להספד במלואו >>
ריבי
איתי

ילד יפה עם עיניים כחולות שיצא להגשים חלומות.
ילד גבוה ורם ונישא שרצה לעוף רחוק.
ילד חיוך מאוזן ואוזן ושיניים צחורות ויפות.
ילד קסם ששבה את כל הסובבים בדרכיו הנעימות.
ילד חכם ומלא סקרנות שלא התבייש
להספד במלואו >>
שנתיים למותו של איתי
יזראל
 איתי שלי
המתים נחים על משכבם בשלום,
אתה אינך מת, אני לא יכול להשלים עם זה, סלח לי על כי לא מצאתי מנוחה, סלח לי שאינני מסוגל
להשלים עם מותך, סלח לי איתי שלי, על כי נושא אני אותך עימי לכל מקום, יום יום, שעה שעה, להספד במלואו >>
לאיתילמוטי