אזכרה תשיעית לאיתי, אוגוסט 2015
ריבי
איתי 8 שנים אוגוסט 2014
כל השנה מחזיקים, כבר שנים.
כל השנה ממשיכים, כבר שנים.
לפעמים בלי הסבר, דמעה קטנה מתגנבת,
חושפת לרגע את מה שמתחולל בפנים וכמה רב העצב.
זה שם.
זה שם, כי זה שם כל הזמן,
זה שם, בבוקר ובצהריים וגם
להספד במלואו >>
אזכרה עשירית לאיתי, אוגוסט 2016
דנה
10 שנים
אני לא רגילה לכתוב אליך או עליך. בדרך כלל את המחשבות עליך קשה לי לנסח במילים והן לרוב לא מגיעות לנייר, הן רק תופסות אותי במהלך היום יום, ואז די מהר אני דוחקת אותן הצידה. בשגרה היום יומית המהירה אין לי הרבה
להספד במלואו >>
יואב גלבוע
איתי,
מעולם לא היית יפה יותר…
התערבת איתי שאני מסוגל להיכנס למגירה שליד המיטה שלך וכשנתקעתי בפנים עם כל הפחד והלחץ פתאום הפסקת לצחוק, מחזה נדיר, ונאבקת בכל הכח עם המגירה שנתקעה וכשסוף סוף, אחרי רגעי חרדה ארוכים
להספד במלואו >>
ירון רוזן
עשר שנים ללכתך.
עשור שלם אתה לא איתנו, והגעגוע אליך - גדול.
אמנם המחשבה נודדת למה שיכולת להיות, אבל התברכנו בחייך איתנו, וחייך היו מלאים.
למן הרגע הראשון - למעשה באת למלא את החסר. מוטי הלך, ואתה נכנסת לחיינו
להספד במלואו >>