מוטי שלי,
18 שנה אנחנו מתכנסים לזכור אותך ביחד, חברים שלך ושלנו תקופות שונות בחיים. אבל היום משפחתנו נמצאת בהרכב חסר. אתה לא יודע שהינך יתום מאב מזה 4 שנים ואב שכול 4 חודשים.
איתי הילד בן 4 חודשים שהותרת אחריך בנופלך

אחי היקר
18 שנה כבר חלפו ונכנסנו לשגרה הבלתי נתפסת של לחיות בלעדיך.
לפני ארבעה חודשים הופרה השגרה הזו והכול התעורר שוב.
איתי, הילד היפה והמוכשר שהשארת אחריך והיווה תזכורת חיה ומופלאה שלך, נקטף מאיתנו ללא הכנה

לבוא היום לכאן בלי איתי, זה אולי בפעם הראשונה להבין באמת מה קרה לנו.
מוטי שלי, איבדנו את הבן שלנו, את התינוק המדהים שהחזקת בין ידיך, את הילד המיוחד שלנו, המקסים, את הנער המהפנט, הבחור החייכן והמושלם שהצלחנו ליצור

מכתב לאחי הגדול
לכתוב לכתוב לכתוב מן צורך שכזה שלא ממצא את עצמו אף פעם... זה מזכיר לי את המכתבים הארוכים שהייתי יושבת וכותב במקומות נידחים במזרח הרחוק, מתארת בפרטי פרטים את החוויות, הנופים והמראות שאני נחשפת אליהם