אזכרה 32 למוטי, דצמבר 2020
רותי
הכל שונה השנה
העולם שונה, אנחנו שונים, מושגי היסוד שלנו , הפרופורציות.
הכל השתנה חוץ ממה שיש בלב אליך, אהבה שלא פוחתת,
העצב, הזיכרונות,
האדם שהיית, ההפסד שלנו ושל העולם שאתה לא כאן.
הכל השתנה השנה,
אנחנו מעטים יותר
להספד במלואו >>
ריבי
בדידות
דצמבר 2020
מה את מרגישה?
לחשה באוזני המטפלת כשהיא ישובה למראשותיי.
בניגוד לשקט שבחדר,
בתוכי מתחוללת סערה.
אלפי מחשבות ורגעי זיכרונות חולפים כמו סרט בהילוך מהיר,
מעמקי הוויתי
עולה עוצמתית ונוכחת
מילה
להספד במלואו >>
אזכרה 33 מוטי, דצמבר 2021
רותי
מוטי שלי,
בא לי לספר עליך, בא לי שכל מי שקצת שכח אותך - ייזכר.
בא לי לספר לכם על מוטי שלי, טוב הלב, החרוץ והנחוש, הרגיש והצנוע.
על מוטי המתנדב, שהשקיע מזמנו במד"א , כי חשב שכך ראוי לעשות, ובמקביל עבד כדי להרוויח כסף
להספד במלואו >>
ריבי
29 בדצמבר 2021
שני אגמים כחולים מלאי עצב/ רֶבֶּקָה רענן
בקיץ של שנת 1982
יצאנו כהרגלנו, מידי שנה, למחנה קיץ של הצופים ביער עופר.
מלחמת לבנון ברקע ואנחנו בני הנוער, רחוקים מההתרחשות בצפון אלף שנות אור.
בלי
להספד במלואו >>