מאז שעזבת,
הזמן עובר לאט,
ימים זולגים כמו מבעד לשעון חול,
ואני חייב להמשיך בחיפוש.

אני לא מפסיק להתגעגע,
חושב עליך,
מנסה ללכת בדרך שלך,
שהצבת בפניי כשהלכת.

אני מפחד לא לעמוד

אהבתי מישהי,
אך היא לא אהבה אותי.
כביכול סיפור פשוט.
חלף לו זמן...
מדוע כואב עדיין?

חושב עליה,
ועודני אוהב.
שט מגעגוע אחד למשנהו,
מצייר אשליות במוחי.
וכואב בלעדיה.

היה יכול להיות לנו

מן האפר קמתי,
גופי מרוסק,
נפשי מנותצת לאלפי רסיסים.
מתוך האדמה צצתי.

שאלתי אותם : "למה?",
והם רק הביטו, בכו.
"אתם אינכם אשמים!",
והם – הלכו.

הם אינם שומעים אותי.
אני לבד,
בעולם של צל