מוטי אחי שלי דצמבר 2013  - 25 שנה

יש מקרים בהם הזמן לא מרפא את הפצעים

הוא יוצר צלקות שמאפשרות לנו להמשיך לחיות.

"השמש הגדולה מופיעה תמיד בזמן 
הגשמים גם הם בסדר, יורדים הם בעיתם 
עולם כמנהגו נוהג שוקק בעצלתיים 
אבל משהו בלב זועק אל השמיים"

יש לי אח והוא פה והוא הלך

הוא פה כי הוא נמצא איתי

הוא פה כי אני זוכרת ומשמרת את דמותו

אבל הוא הלך

כך לפתע ביום אחד

לא חיבק

לא נפרד

לא הודיע

שכח את האחריות, המחויבות ונתינת הדוגמא,

שכח להסביר להכוון, לייעץ, להביע..

כי זה התפקיד של אח גדול לאחותו הקטנה.

יש לי אח והוא פה והוא הלך

הוא יושב לי בלב

וגם על הכתף

ולפעמים גם מאחורי הגב

ואף פעם הוא לא נותן לי ללכת לבד

והוא מביט לי עמוק בעיניים

ככה כמו שרק אחים יודעים לעשות

והוא יודע הכל הרבה לפני

מה טוב ומה כדאי

ככה זה אח גדול, שומר צעדיי.

את קולו אינני שומעת,

ולא משנה כמה הגברתי את כפתור הווליום

כשאני מתלבטת ומרגישה אבודה אני שואלת בשקט איזו היא הדרך הנכונה?

אני בטוחה שיש לו דברי חכמה לומר לי

אני מביטה בעיניו ומבקשת נו מוטי תייעץ ..ודממה

ואני נשארת עם השאלה

כי כמו בחייו הוא נמצא ומאפשר, מתבונן בשקט לא כופה ולא מתערב.

יש לי אח והוא פה והוא הלך.

וכבר עברו המון שנים

כבר עבר חצי יובל

ויש לי נערה ושלושה נערים

מה שאומר שגם אני כבר בגרתי

ובכל זאת יש בי חלק ששומר את המקום של להיות קטנה במיוחד בשבילו.

כי לא משנה כמה שנים יעברו

ולא משנה שגילי כבר כמעט כפול מגילו ביום מותו

בשבילי הוא תמיד יישאר אחי הגדול.

יש לי אח והוא פה

והוא הלך.

"כל כך קשה לכתוב דמעות 
קשה לשאת את הדממה 
כל כך קשה לשיר דמעות 
ומי יתננו נחמה"

"שרק נמצא כוחות להתגבר 
שרק נמצא מילים בתוך האלם 
המון מילים רוצות להאמר 
וכל מילה בתוך דמעה נמהלת"

יש מקרים בהם הזמן לא מרפא את הפצעים

הוא יוצר צלקות שמאפשרות לנו להמשיך לחיות.

אוהבת ולא מפסיקה להתגעגע

אחותך הקטנה  -רֶבֶּקָה