כוס החיים/רֶבֶקָה רענן

באדיקות, התמדה והרבה מודעות

מכוונת,

מסתכלת כל חיי על חצי הכוס

המלאה.

מקפידה למלאה באהבה,

אופטימיות וחוויות הצבועו בשלל

צבעים.

עם ילדים שמחים וצחוק עד לב

שמים.

אך באותה התבוננות ממש, היא

שם,

נוכחת, דומיננטית וזועקת

גם חצי הכוס הריקה

שמלאה ע גדותיה

במותך.

גם היום אחרי שלושים שנה

צועק כאב לכתך בדממה חזקה

ולא מותיר מקום לנשימה עמוקה

יושב בכבדות בחלק ההעליון של

הכוס

מזכיר בלי היסוס

כל רגע, כל שניה, כל דקה.

דעי אנ כאן

חלק מהווייתך

לעולמי עולמיא.

מסע החיים/רֶבֶקָה רענן

במותך נשברה נפשיה צעירה

והמתגבשת,

לא הבנתי אז עד כמה.

בבת אחת התפזרו חלקי לכל עבר

למאות מיליוני רסיסים קטנים,

ואני לא הצלחתי לספור כמה.

כבר שנים,

מחפשת את השברים

היום כבר יודעת למה

כי בכל חתיכה וחתיכה

שמצרפת באיטיות ואהבה

ליצירת מכלול מחודש.

יש זיכרון וגעגוע

של משהו ממני ומשהו ממך

במסע חיי

באשר אני אתה