נועם לביא
איתי,
אני הערצתי אותך. כל פעם שפגשתי אותך גרמת לי לצחוק ולשמוח אם בבדיחה מצחיקה, בפרצוף מצחיק, או סתם כשאמרת שלום כשנפגשנו.
כל פעם שדיברת הצחקת אותי, כל דבר שאמרת וכל וויכוח תמיד האמנתי לך וחשבתי שאתה תמיד צודק. קשה לי להאמין שאני לא אראה אותך יותר וזה מעציב אותי כל כך. למדתי איתך באותה כיתה 5 שנים וכל רגע שאני זוכר אותך היה מצחיק ומהנה וקשה לי להאמין שלא יהיו עוד רגעים כאלה ותמיד אתה תחסר לי.
איתי, הערכתי אותך מאוד, תמיד חשבתי שאתה ילד ענק ולכן כל כך לא האמנתי שיכול לקרות לך משהו. אני רוצה להודות לך על כל הזמנים הטובים שנתת לי ואני מתגעגע ומקווה שמשפחתך לא תדע עוד צער. אהבתי אותך ואני מקווה שאיפה שאתה נמצא יהיה לך טוב.
מנועם לביא.
לאיתילמוטי