23 שנים – אזכרה למוטי, 29 בדצמבר 2011

מדי צבא אפורים

מדי צבא  אפורים, זה אתה

מדי צבא אפורים תמיד היו ותמיד יהיו חלק מזיכרונך.

הם מעלים זיכרונות ילדות מאוחרת

של ימי חורף גשומים וכסאות מסודרים מול תנור הנפט בסלון ליבש את המדים.

של אמא מגהצת ומעמלנת כותפות,

של ישיבה  על השטיח בחדר שלך ושל דרורי, בימי שבת ושינון הבד"ח בפעם המי יודע כמה, כי על כל טעות שעשית היית חייב להתחיל מההתחלה.

של שבתות קצרות פעם בשלושה שבועות,

של תקופה שמחה ומשפחה שלמה.

מדי צבא אפורים חזרו אלינו לחיים, נכנסו בדלת הקדמית

נכנסו בטבעיות ונלבשים ע"י ילדינו החיילים.

אחרי 23 שנה של סיפורים וזיכרונות שהשאירו אותך אתנו, חלק מחיינו כאילו מעולם לא הלכת,

ילדינו לבשו מדים.

ילדינו לבשו מדי צבא אפורים ואיך שהוא בדרך זו או אחרת הלכו בדרכך,

מרגישים בבטחה שאתה שם שומר ומשגיח.

מוטי אחי היקר נוכחותך מורגשת יותר מתמיד.

אני מכבסת מדי צבא אפורים, וכומתה בצבע כחול אפור מונחת בחדרה של בתי הבכורה.

בתחילה התחושה היתה מוזרה, אפילו צביטה בלב הרי מדי צבא אפורים שייכים רק לך,

אח"כ התחלפה התחושה בנינוחות,  ובידיעה שאתה פורש כנפיך ומגונן עליהם במקום שלך, בו כל כך אהבת להיות.

בחייך היית דמות מובילה, אחריך נהינו אנחנו, אחייך הצעירים וכמונו חבריך בצופים, בלימודים ובצבא.  בדרכך השקטה, בנעם הליכותיך, מרום גובהך ועיניך הזכות, מצניעותך, משלוותך הפנימית שקרנה אלינו החוצה הובלת בבטחה את כולם. כעת הצטרף גם דור ילדינו שלבש מדי צבא אפורים וכל אחד בתחומו ותחומה עושה את דרכו בשטח שלך.

מוטי אחי שלי אתה עוף נדיר ומיוחד שחלף בשמי הארץ לתקופה קצרה, אך השאיר בה חותם לעד.

אוהבת אחותך הקטנה

Rebecca