לפני 14 שנה הגו את הרעיון נטע ואבי קרסו מפגש באנדרטה וטיול בסביבה.
כולנו נסחפנו אחריהם והמפגש הפך מסורת.
כל שנה אנו מנסים לגוון, טיולים, פיקניק, מספרת סיפורים, מנגנים בתופים או פעילות בשדות ישראל, העיקר זה להיות ביחד כאשר מוטי הוא הסיבה להתכנסות.
אנו רוצים להודות לכולכם אשר מכל קצוות הארץ מידי שנה אתם באים להיות איתנו, אמנם ישנו הגרעין שמתמיד ומגיע אך כל שנה מצטרפים חברים חדשים ומספר הילדים הולך וגדל, כן ירבו.
כמה מילים למוטי לפני שבעלי הכישרון יאמרו את דברם
מוטי לפני מספר ימים ציין עם ישראל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
היה זה יום קשה לכלל העם ולמשפחות השכול בפרט
אנחנו מתכנסים פה לזכור אותך ולהיות אתך. כל אחד מהנוכחים כאן זוכר אותך מהקשר שהיה איתך, כבן אוהב, אח נערץ, בעל ואב בחיים לזמן קצר והשאר רק מסיפורים עליך. גם האחיינים שלך מכירים אותך מסיפורי הוריהם.
חבריך מבית הספר, מתנועת הצופים ומהצבא כל אחד הכיר פאן אחר שלך. אבל תמיד באהבה ובהערכה. במשפחה אתה נמצא איתנו יום יום בשמחה ובעצב אבל כאן זה יום אחד בשנה שכולנו מתכנסים לזכור אותך ולהיות אתך.
כאן ממרומי ההר אתה משקיף על נוף שכה אהבת וטיילת בו הרבה, הן כמדריך בתנועת הצופים והן בטיסות שטסת מעל.
אני מקווה שיהיה לנו הכח להמשיך במסורת זו עוד שנים רבות, כאשר נזדקן דור ההמשך ואיתי בראש ימשיכו את המסורת והמפגשים ימשיכו להתקיים ושוב תודה לכולכם שבאתם להיות אתנו כאן.