אזכרה –למוטי – 29/12/2016

אח בכור, כְּמָשְׁכּוכִית בראש העדר

פורץ דרך, מתווה את הכיוון.

אח בכור סופג את כל הרוח שנושבת

ושומר על העדר מאחור.

אם ירצה בכך או לא,

על אח בכור מונחת אחריות גדולה על הכתפיים.

לדאגה ליום המחר, לשביל בטוח, לשקט מן הארץ ומן השמים.

אח בכור יודע,

שכל הניסיון שצבר משמש אותו וישמש גם את אֵחיו

אח בכור צועד בגאון ומשרה המון ביטחון על הצועדים אחריו.

זו ידיעהמרגיעה שאיתי מיום היוולדי,

שגם אם הורדתי את הראש כדי ללגום מעט מים

או לקשור את השרוך,

גם אם עצרתי לרגע, לחלום,

להתבונן בפרפר צהוב כנפיים,

כשארים את הראש ואסתכל קדימה,

אראה אותך צועד במקומך הטבעי מנהיג את הטור.

ואתה תעיף מבט לאחור, לסקור את ההולכים.

מבטנו יתקלו ותהיה שם ידיעה שלווה ומרגיעה

כזו שאינה זקוקה למלים.  

אתה אחי הגדול

ואני אחותך הקטנה.

והחיים יפים בדרכים בהן אנחנו צועדים יחד בבטחה.

כבר שנים רבות כל כך, שאינך צועד בראש ומוביל את העדר.

ועדין כהתניה המוטבעת בנשמתי כל פעם שאני מרימה את ראשי,

מחפש מבטי את מבטך אי שם קדימה בראש.

וכאותו הרגל לחפש אותך צועד ראשון

מושרש בי אותו ביטחון,

שאני יכולה לעיתים לעצור ולהתבונן,

ואפילו להמשיך ולחלום

כי אתה ממקומך מלווה אותי בדממה ושומר צעדיי.

העדר ממשיך

צועד בשקט בדרכי החיים ויחד איתנו,

בתוכנו,

צועד

החלל שהשארת בפנים.

אוהבת ומתגעגעת אחותך הקטנה רֶבֶּקָה