Hey ET,
אני יושב בבית שלך וחושב מה אני יכול לכתוב לך.
עולים לי כל הזכרונות שליוו אותי 3 שנים. שלוש השנים הכי מצחיקות שהיו לי היו איתך.
באמת בחור מלא כריזמה. חייכן. טוב לב.
חבל שבשלוש השנים האחרונות התרחקנו קצת

לפעמים אני חושב לעצמי שחבל שזכיתי להכיר אותך רק מכיתה ז'... הדהים אותי שעם כל אחד מצאת משהו משותף, גם אם זה היה דבר קטן ולא משמעותי, בין אם זה צחוקים או כדורגל, או כל דבר אחר... ומזה יצא קשר ארוך טווח...
לא הייתי אצלך הרבה וגם

איתי,
כבר שבוע שאני יושב יום יום בבית שלך ולא מבין את מה שקרה. אני מרגיש כמו אידיוט! כשאני מדבר עליך עם אנשים ומעלה זכרונות אני מרגיש כאילו כל רגע אתה תגיע עם עוד סיפור מהעבר ותצחיק את כולנו. אי אפשר להאמין שלא נצחק יותר

דניאל כותב לאיתי
הגיבוש נגמר לפני שבוע וחצי. חוויה מטורפת מלאה ברגשות מעורבים של שמחה ועצב ובעיקר שביזות. שמי דניאל, אני גר בגבעתיים והייתי עם איתי בכיתה בגיבוש.
אני לא ממש יודע מה לכתוב, אז פשוט אתחיל מההתחלה. היום