איתי,
אי אפשר לעכל בכלל שעברו 10 שנים.
10 שנים שקרו בהם כל כך הרבה דברים- צבא, לימודים, טיולים, חתונות..
קשה להאמין שכל זה קרה בלעדיך.
זה אולי כבר נדוש להגיד, אבל התחושה שאתה מלווה אותי בכל שלב וסיטואציה
בחיים עדיין לא חלפה.
אני מרגישה שאתה נותן לי הרבה כוחות, אומץ ואמונה, ועל זה אני מודה לך מכל הלב.
אמנם הרבה דברים השתנו בחיים בשלי, אבל התחושה של הקרבה והאהבה אליך לא
השתנה ולו בקמצוץ אחד.
אני אוהבת אותך מאוד ואת המשפחה המדהימה שלך שנותנת כל כך הרבה כוחות לכל
הסובבים אותה באופן שאי אפשר להבין מאיפה הכוחות האלו.
תמשיך לשמור על כולנו מלמעלה.
אתה חסר פה מאוד.
אוהבת אותך עדיין בדיוק כמו אז.
שירה פרוטאס